התמסרות אהבה ואובדן, הסיפור מאחורי השיר

קשת, חתולה אפורה עם שיער ארוך ורך, החליטה יום אחד שהיא מאמצת אותנו, היא לא שאלה ולא ביקשה, פשוט התהלכה ברוב גאון וטקס נענעה את זנבה שהונף כלפי מעלה והתקרבה בעדינותה לליטוף. רכה וטובה נכנסה לליבי ולליבם של בני ובנות ביתי במהירות. להיבחר על ידי חתולה ועוד מפוארת שכזו הייתה זכות מעוררת גאווה.

חצי שנה שהתה בביתינו. קשת אהבה בעיקר לשכב על הכביסה הנקייה שהונחה לפני קיפול על הספה, ביטנה לרוב כלפי מעלה, חושפת שערות ארוכות ובהירות, או להתיישב על ברכנו באגביות ולחמם את הברכיים ואת הנפש, גם לאוכל נגשה בעדינות מלכותית.

יום אחד נעלמה. לא עזרו החיפושים הרבים ברחבי השכונה והרשת, גם התמונות שקיבלנו של חתול שכונתי שנראה כמו אחיה התאום התגלו כתקוות שווא.

התברר שקשת, שהייתה בעינינו חתולת רחוב צעירה, הייתה בעצם לוסי, חתולה זקנה עם בעיות בכליות, שהייתה שייכת לשכנה הצרפתייה שעברה דירה. גם השכנה התקשרה לחפש אותה, אבל קשת נעלמה.

****

יש המתכחשים לפחד לאבד את האחר או את אהבתו, הכחשת זו כמוה כהכחשת הצורך באחר. התמקמות נפשית כזאת איננה מאפשרת את הגשמת האהבה, שכן אין בה התמסרות אמיתית; אין בה גלוי נפשי הדדי ואינטימי מלא, חלק בעצמי נשאר תמיד מוגן. אחרים מכחישים את האובדן כאפשרות, התמקמות זו מניחה את הישארות האחר כעובדה מוגמרת שאינה ניתנת לשינוי. יש בכך משהו מנחם, אך בו זמנית מדובר בהכחשה של שינויים המתקיימים במציאות (אנשים עלולים לחלות או לעזוב). הכחשה זו עלולה לייצר את האובדן (למשל כאשר אנשים נלקחים כמובן מאליו), וכן במידה ולא מכירים באפשרות של סיום הקשר, האובדן עלול להיות גדול מנשוא.

קשה להתמסר לאחר באופן מלא אל מול ההכרה שיתכן שיעזוב או יפסיק לאהוב. לעולם תטמון בתוכה ההתמסרות סכנה, אך בהתמסרות מסוג זה ישנה גם האפשרות לגילוי משותף, להינתנות ולקבלה, להגשמת האהבה במלוא עוצמתה.

****

באשר לשיר המצורף, כתבתי אותו לאחר היעלמותה של קשת, כאבתי את ההתמסרות לאהבה, כאב לי על כך שפתחתי אליה את ליבי ועברה בי מחשבה של צער על כך שהעזתי להתמסר לאהבה כלפיה, ואף על פי כן, לא יכולתי אחרת.

בצער רב

מוּטָב הָיָה לוּלֵא אֲהַבְתִּיהָ.

מוּטָב הָיָה לוּלֵא.

אֲהַבְתִּיהָ

*השיר מתוך: אין קווים מפרידים, קתרזיס, 2021